יום חמישי, 17 במרץ 2011

ועוד בענייני פורים

לכבוד פורים הממשמש ובא, הכינו בנות חוג בובטרון מסכות צבעוניות מנייר, וגם הציגו איתן:




עוד סדנא מרגשת שהעברתי השבוע הייתה הייתה במעון נכים בגילה.
המשימה שלי הייתה לקשט את כסאות הגלגלים של הדיירים לכבוד פורים.
כמובן, חשבתי על בובות גדולות, שייראו מחבקות את הכסא מאחור ומהצדדים.
לשמחתי ולמזלי, הגיעה קבוצה של מתנדבות מקסימות ויצירתיות מהמדרשה במגדל עוז,
ש"התלבשה" על כל אחד מהנוכחים במקום וסייעה ביצירת בובות לפי בקשות אישיות.
מה אני אגיד לכם... האווירה הייתה כיפית, כולם טרחו והמציאו פתרונות יצירתיים והתוצאות היו משובבות עין ולב.
מקווה להגיע לשם בפורים עצמו ולצלם אותם עם הכיסאות המקושטים ועם השמחה בעיניים.



החתולה של איה, מדהימה! (גם איה וגם החתולה...)






אז שבאמת יהיה פורים שמח לכולם!
רק טוב!!!

יום רביעי, 9 במרץ 2011

חידושי החודש

מישמישמישמיש... נכנס אדר - מרבין בשמחה, ואין שמחה אלא בבובות וביצירות!

אז קודם כל, שידרגתי את המופע שלי של סיפורי הרשלה, ובמקום בובת שולחן קטנטנה בניתי הרשלה חדש. וכך הוא נולד:
הכל התחיל מטיפה סרוחה...
...שראשה התעגל...
...ועיניה קיבלו גוון...
ונוסף לה גוף... וגם פאייס (פיאות) ונמשים שובבים...
וייקרא שמו באוסטרופולי הרשלה! (כאן הינוקא עושה מדיטציה ומתחנן ללבוש מינימלי)
ניסוי של כובע ברוח העיירה היהודית. אך אבוי, מסתבר שהרשלה סובל מראש קטן.
בגלל לחץ זמן רציני, נרכשו להרשלה בגדים הולמים במידה 3, בחנות היוקרתית לבגדי ילדים RACHEL'S,
ובצער רב נאלצתי לקרוע בהם קריעה, ללכלך אותם עם קפה שחור ופחם ולתפור גם כמה טלאים. באף חנות לא נמצא לו כובע קסקט של תינוקות, ועל-כן תפרתי לו כובע על פי מידותיו. 

"נכון שאני מותק???"
מכיון שבסיפורים הרשלה גדל והופך לבחור ולבעל בעמיו, יש צורך לבגר אותו איכשהו
("מה זה השפם הזה? עכשיו אני נראה כמו יוסק'ה הקיבוצניק!)

"אוט אזוי... עכשיו זה יותר טוב, אני נראה כמו תלמיד-חוכם מברדיצ'ב!"
ובקורס הערב שלנו - מתקדמים החברים בעצלתיים ובונים אף הם חבובה מספוג.
בעז"ה נזכה לחזות בזיו בובותיהם הגמורות בשיעור הבא.
הנה הצצה חטופה לנעשה בכיתה:

בחוג בובטרון יצרו הבנות בובות ספוג קטנות. הנה חלק מהן:

בחודשיים האחרונים טרחתי והצטרפתי לקורס מזורז של עיצוב אביזרי במה עם שמואל שוחט בביה"ס של דבורה צפריר בת"א. להלן התוצאות של מחסור חמור בשעות שינה:

הבית המכושף
עוגת הקצפת בניחוח סיליקון. בעעעע!
תמונות של העץ הקסום ושל מיני מאפה נוספים - בהמשך.

בין לבין, הצלחנו לצאת קצת עם הילדים לטבע הפורח:
כוכב הכוכב שלי - בתוך תל עתיק ליד מושב ישעי
תכלת תוקעת יתד באותו תל
כוכב מטפס מחדר לחדר בבית העתיק
ופה קפצנו לשמורת החי-בר בכרמל. תכלת, שיר וצליל עושות פוזה

שיר החתיכה ואנוכי, מזוית מבטה של תכלת
היחמורים הנדירים עליהם שמענו כה רבות ביום הזה
אליהו נאווי
וזהו אליהו נאווי, הידוע כ"דאוד אל נטור", מספר הסיפורים הוותיק, שיחד עם המספר יוסי אלפי
הצחיק אותנו עם סיפורי חמורים בחי-בר.


בדרך מהחי-בר קלטנו קיר-טיפוס במורד חיפה.
כמובן שמיד נעצרנו שם לטיפוסים ולמבצעים מעוררי פלצות.
שיר וכוכב עשו מסלול באמת מפחיד בפארק חבלים גבוה בטירוף. ואני צילמתי אותם קצת בוידיאו, תוך עצימת עיניים מרוב פחד... המסלול היה בגובה של כמה עשרות מטרים ועד עכשיו אני לא מאמינה שהם עשו את זה:



גם צליל ותכלת לא טמנו את ידן בצלחת, וטיפסו על קיר טיפוס בגובה של גורד שחקים!
איפה התמונות? כנראה ישארו תקועות לנצח בפלאפון של אפי...
כמו גם התמונות מחופשתנו הקצרצרה והרומנטית באילת.
גמל-שלמה שקפץ עלינו בקיר טיפוס בחיפה