יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

עוד כמה יצירות מופלאות

קבלו עוד כמה יצירות מקסימות, שיצרו תלמידי בקורס הערב.
והנושא הפעם - בובות מחפצים:

ראש מקופסת מטרנה, של יהודית. במציאות הוא נראה
חמוד פי מיליון!

בובת כף עץ של מתניה, עם תווי פנים מקטניות, וכובע
מגביע של מעדן.

בובה ממרית עץ של חביתה שהכינה הדרה.
מה מזכירות לכם העיניים???

מזלג העץ של רעות הפך לבעל אישיות
מיוחדת, עם עניבה אלגנטית...

כולנו מחכים גם לבובת המשפך הגמורה של עליזה, וכן לבובת ההפתעה של מוריה, שלא הצליחה להגיע בסערה לשיעור.
להתראות עם עוד בובות בפעם הבאה!

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

מזל טוב! יש לי יום הולדת...

היום לפני כך וכך שנים נולדתי. יו, איזו גדולה! עדיין לא בת 40 אבל מתקרבת לשם בצעדי ענק... אמאל'ה.

המון זמן לא יצא לי לכתוב. בחנוכה ב"ה הייתי עסוקה עם הצגות לרוב וגם הילדים, שיהיו בריאים, העסיקו אותי, חמודים שכמותם.

לא מזמן יצאנו לטיול משפחתי. הנה משהו למזכרת (נוראים אנחנו, עד שזוכרים לצלם..):

היה כיף לטייל באזור המושב זנוח, ליד בית שמש.
גם בחנוכה היה חג משפחתי עם הדלקות משפחתיות מכל עבר.

בקורס של ימי ראשון סיימו תלמידי הנאמנים את מריונטות השולחן המופלאות שלהם: 

רעות מפעילה בחן את הפרימדונה העדינה שהלבישה בטוב-טעם.

בילבי המהממת של עליזה - ג'ינג'ית אמיתית!

החמודה של הדרה נראית פה מעט נוגה עם עיניה הגדולות,
אבל זו רק אשליה. הדרה מתוקה, מה עם כפות ידיים???

אלביס הונעל בינתיים בנעליים קוליות ממחזיקי מפתחות
ואני מקווה שמתניה הוסיף לו סופסוף פה, שיוכל לפצוח בשיר...

אני עדיין ממתינה בסבלנות לשתי בובות נוספות. קדימה בנות!

הנה חלק מהתוצרת של החוג לצעירות, לפני שברחו למראה המצלמה:





- מקסימולות, הא?

ומה אני מאחלת לעצמי ביום גדול זה?
  • בריאות
  • הצלחה
  • שמחה
  • נחת מהילדים, ועוד קודם - לקבל כל אחד מהם כמו שהוא ולאהוב אותם אהבה ללא שום תנאי..
  • מימוש עצמי, של כל הכישורים שהעניק לי האל (אני באמת מעריכה אותו שנתן לי כ"כ הרבה, חייבים להשתמש בזה לדברים טובים, לא?)
  • זוגיות מאושרת עם אפי חמדמדי, נ"י...
  • כוח, גם לימים קשים
  • שאצליח לשפר את מידותי
  • אסרטיביות (איי, הנקודה החלשה שלי...)
  • פרנסה טובה
  • סדר - בראש, בלב, בניירות  ובבית כמובן
  • עליה והתקדמות במעלות הרוחניות והשכליות
אומרים עפ"י היהדות, שביום הולדתו של אדם שערי שמיים פתוחים לתפילותיו.
אז אני מאחלת בשמחה לכל חברי, מכרי, קרובי ועם ישראל:
  • שלום ואהבה בין איש לרעהו
  • בריאות
  • פרנסה עם סיפוק
  • כלות לכל הרווקים
  • חתנים לכל הרווקות
  • אהבה של עם ישראל לעצמו
  • ביטחון והגנה
  • שמחה אמיתית מבפנים
  • קשר טוב עם ריבונו של עולם
  • גאולה שלימה
אוהבת את כולכם,
נעמה




יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

אחח, זה היה חודש עמוס!

שולם עליכם קוראים יקרים שלי!

אני נרגשת ביותר ביום האחרון של חודש אוקטובר, כי בחודש הזה התחלתי ללמד בסטודיו שלי קורס בובנאות למבוגרים.
למזלי ולשמחתי התגבשה לה קבוצה מקסימה, בעיקר של אנשי חינוך, אבל לא רק...
ובין שלל הגננות ישנו אפילו גבר אחד(!) שמאזן לנו את האווירה.

אז איך אפשר בלי להשוויץ בכשרונות המדהימים שזכיתי ללמד???

קבלו תמונות של היצירות שהספיקו ליצור ב-5 מפגשים:

רונית הספרנית, שהכינה עליזה, מלמדת את הילדים בגן
על ספריה של סופרת החודש, מרים רות. נכון שהיא עושה חשק
ללמוד ספרות???



מקסים הקוסם, יצירתו המקסימה של הגבר הקוסמי שלנו, מתניה!
הוקוס פוקוס בילידיבוקוס, שיתיישרו לך השפתיים... פוף!



יהודית ישבה וחשבה, ולפתע התחיל להיווצר תחת ידיה היצור התם הלז,
שמזכיר לי את הדמויות הקומיות של שי צ'רקה.
בעז"ה בפעם הבאה נזכה לצלם את הבוב המוגמר!

גם זו עדיין בהתהוות: דמותה החיננית של יצירת כפיה של רעות המחוננת...

ומה תאמרו על הדמות התנכ"ית שפיסלה
לנו עליזה?? איזה באסה שהתמונה יצאה בלי פוקוס.
במציאות הוא מדהים פי מיליון!!!

ז'ניה, או לודמילה? פתאום שכחתי... מה שמה של הרוסיה
המבוקבקת שיצרה עליזה בשעור הראשון..

שלום אדון ינשוף, חכה ואל תעוף, רוצים סיפור!
היוצרת הצנועה והמקסימה שיצאה בכוונה מהפריים היא מוריה.

הפיראט והסמוראי, 2 דמויות מרהיבות ומושקעות בטוב טעם ובשימת לב
של רעות המשקיענית. איזה בובות כפפה משגעות!

הדרה התזזיתית זזה כל הזמן ויצאה לי מהפוקוס... אבל עדיין ניתן להבחין
ביצירי-כפיה ורדית והאינדיאני. כל הכבוד, הדרה!

אוף, במחילה, פרח לי שמה של בובת הגרב הזאת, שהכינה רעות הכשרונית.
אבל מי צריך שם עם כזאת נוכחות חזקה???

ועוד אחת של רעות, למעשה הראשונה, שיצרנו בשעור הראשון שלנו לפני חודש:
אליזבתה? או מרגריטה? מה יהיה עם הזיכרון שלי? חייבת להכפיל את הכמות של האומגה3 שאני לוקחת!

ואחרונה חביבה, ממש בהתהוות, ישר מהתנור: הבובה התמימה
שיצרה הדרה ממש לפני שעה קלה, וכולנו סקרנים לראות
מה יהא בסופה!

נכון הם מדהימים? התלמידים שלי??? הריעו להם, הידד!...

ועכשיו גם דיווח קליל מבנות חוג בובטרון בשנה זו:

אלה הבובות הראשונות שהכינו שקד ועינב: פרח ופרפר שפותחים את הפה.
איזה חמודות!

והנה הצטרפו הפרח של ניצן והפרפר של רותם.
פשוט מתוקות כמו צוף!

הבנות הגיבורות דרשו להכין "בובה קשה" כבר בשיעור השני, וקיבלו את זה בגדול: בובת כפפה
עם ראש מעיסת נייר.
אז הנה הבובה שהכינה רותם (זו לא פיג'מה, זה בגד להתלכלכות!)

את שאר היצירות לא הספקתי לצלם, כי הפלאפון שלי התחבא מתחת ערימות של חומרים והיה במצב של השתקה. אז לא נורא, נצלם בפעם הבאה.

השבוע הזה עמוס לי בעבודה, אלוקים, שרק יהיה לי כוח:
מחר אלך עם הבובות למעון עלה, להיפגש עם הילדים המקסימים שם, ששוים שאכתוב עליהם בלוג בפני עצמו. ט' שמגיב על הבובות שהוא רק שומע ע"י כך שהוא מוציא לשון, אלו שמסוגלים לחייך ומחייכים, ל' שמהמהם בהתרגשות "אההה, אהההההה!" למראהו של טיפ הגמד ופ' שלופת את ר' אלימלך יחד עם היד שלי בפנים ולא משחרר אותנו שעה ארוכה - כל אלה ועוד מחממים את ליבי בכל שבוע שאני מגיעה אליהם.
גם הצוות המסור והמלאכי שמטפל בהם באהבה אמיתית  - גורם לי להעריץ אותם! איזה אנשים צדיקים יש בעולם! אשרינו!

גם העבודה שאני עושה בעזרת הבובות עם נערות מבתים לא פשוטים, גורמת לי סיפוק, ב"ה! אני רואה אילו תכנים הן מוציאות בעזרת הבובות ומתפללת שה'בובתרפיה' שלי תעזור ולו במשהו קטן, להקל על חייהן הקשים..
חבל שאני לא יכולה לצלם במקומות הללו, בגלל צינעת הפרט. תאמינו לי שחיוך של ילד מ"עלה" שווה מיליון דולר, והבובות שהנערות יוצרות - יוצאות להן מדהימות ברמות לא נורמאליות!

ביום שלישי - שעת סיפור במתנ"ס בירושלים, ביום רביעי - איזושהי סדנת ליצנים רפואיים בת"א, בחמישי - אולי אספיק ליצור בובות נוספות שהזמינו ממני, ובשישי - טיפולים, גם מסאז'ים וכאלה וגם בעזרת יצירה.


אנא אלי, אנא אלי, עשה אותי כלי לשליחותך!








יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

שנה טובה!!!

בשעה טובה התחלנו את השנה ברגל ימין, וכולם, פחות או יותר, התרגלו למסגרות.

סופסוף חזרתי גם לשגרת הליצנות הרפואית בביה"ח.

נוסף לי לצוות יצור חדש ומתוק בשם שנוקי, שמתפקד כעגלת-משא לכל הציוד הכבד שלי וגם כאטרקציה בפני עצמו. כשהוא פותח את הפה אני יכולה לשלוף בקלות בלונים וקסמים, ויש לי גם גישה למדפים שהתקנתי לו מאחור.
נכון חמודי?


בפעם האחרונה הצטרף אלי חמי המתוק ארני, שבא לבקר את דודה מרגה, שהולכת לחגוג (בעז"ה!) יומולדת 100 בעוד חודשיים. קדימה מרגה, תתאוששי ותחלימי מהר, שלא תפסידי את המסיבה שמארגנים לך...
הלואי עלי צלילות כזו בגיל 100, אם בכלל נגיע אליו!
הכי הייתי גאה בעצמי שהצלחתי לספר לה סיפור שלם באנגלית על השודד ONE EYE!!!
ארני ואני בפוזה ליצנית

ובפוזה קצת יותר רשמית...




בזמן האחרון הפכתי משוגעת לעניין ה-POP-UP BOOKS וניסיתי לשלוח את ידי בכמה כרטיסי ברכה תלת-מימדיים:

החזית של כרטיס לאירוסין של אודיה הספרנית, חברה טובה
הכרטיס מבפנים, עם פה של צפרדע (עומר הארוס...)
והנה הברכה לחתונה, שהגיעה בהמשך - מבחוץ
...ומבפנים. מוטיב הספר לספרנית ולמוכר הספרים שנישאו... מזל טוב!

שיר, בתי הבכורה, התחילה תיכון (!!!), אז הייתי חייבת להכין לה משהו מכובד.

 לסיום, כולכם מוזמנים בחוה"מ סוכות לבוא לצפות בהצגה שלי "אתרוג או סוס":
אפשר לבחור באחד מהתאריכים והמקומות הבאים:
יום א', י"ח תשרי, 26.9 - בשעה 11:00 בביה"ס מיימון ברח' בן-ציון בקרית משה בירושלים
יום ב', י"ט תשרי, 27.9 - בשעה 10:00 במועדון בכפר אדומים
יום ג', כ' תשרי, 28.9 - בשעה 10:00 במתנ"ס אפרת באולם הזית.

בהצגה משתתפת בובת ר' אלימלך המקסימה, וילדים מוכשרים מהקהל מוזמנים לקחת חלק פעיל בסיפור...


יללה, חייבת לחזור להכנת ההצגה החדשה שלי! פרטים בהמשך...
ובינתיים, כל שנותר לי לאחל לנו ולכל עם ישראל זה - גמר חתימה טובה!
שנה טובה ומתוקה!

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

שהחיינו.... סוף החופש בפתח!

טוב, אז מהר-מהר, לפני שהילדים שלי מסתערים לי כאן על המחשב, שבקושי ראה אותי הקיץ,

אני מעלה כמה תמונות נחמדות.

קודם כל, קבלו את מכשפולה, שהצלחתי ליצור תוך כדי סדנת בובות ספוג פשוטות שהעברתי לתלמידות מוכשרות במיוחד (אוף, איך שכחתי לצלם את היצירות שלהן?!)

עם פה סגור
בפרופיל (נכון יש לה לסת מהממת?)
ועם חיוך רחב
כשיום אחד אגיע להוספת הגוף והבגדים, אעלה צילומי-המשך..

וממש טרי מאתמול:
אמש נסעתי למעלה אדומים בחירוף נפש, עם פגוש חצי משוחרר ורדיאטור כמעט על הכביש, כדי להעביר סדנת בובנאות לרבני-גן.
שמעתם פעם על רבני גן? אני בקושי. אז דמיינתי לי רבנים חבבים עם זקן לבן עד הריצפה, והנה - מה גיליתי? חבר'ה צעירים וגזעיים, עם ציציות בחוץ והמון הומור, שלקחו לידיים את הבובות שלי והפיחו בהן חיים חדשים!
איך נהניתי! טיפ הגמד, חרובה ואוגי קיבלו אישיות אחרת לגמרי, וקרעו את כולנו מצחוק.
אני בטוחה שהדרדקים בגנים יאהבו אותם מאד!

קופיפי מקבל משמעות לחיים


אוגי הפך ל'עוג מלך הבשן' ולמד לכתוב את שמו
קלמן הפך ליענקל'ה, שהפך לעזריאל, שקיבל קול דומה להוא מ'חגיגה בסנוקר'


סידי הפך לטיפי הטיפה ונאלם דום לכמה דקות. ברור לי שהוא יגיע רחוק!

חרובה קיבלה קול גברי משהו... אבל הייתה 10!


טיפ חטף נקע בצואר וקולו התבגר בכמה שנים...







חוצמיזה, הייתי בפסטיבל תיאטרון הבובות בירושלים ומאד נהניתי מ'מוצארט הקטן' של גדית האגדית המוכשרת בטירוף:


צפיתי בעוד הצגות מחו"ל, נחמדות וקלילות, והלכתי גם לצפות בתיאטרון הקרון ביצחק פקר, המקסים כתמיד:
הלואי עלי כזאת אנרגיה וגמישות בגיל הזה...


ולקינוח, סחבתי אתמול את צליל בתי הבובנאית, שיודעת להעריך הצגה טובה, ל'ילדה בתוך עציץ' של עלינא אשבל, שהתאהבתי בה בסדנא בחולון:

עלינא עושה שימוש מדהים בכפות ידיה ובתפאורות קטנות שהיא יוצרת מחפצים שונים. היא גם מספרת מוכשרת ועוברת מקול אחד למשנהו בוירטואוזיות מושלמת. אחח, הלואי עלי...


לפני שבוע קניתי עגלת שוק מברזל, כדי ליצור לי מין תיאטרון קטן ונייד, כמו שעלינא לימדה, לליצנות הרפואית שלי בבי"ח. התיק הצבעוני שלי, שהיה כבר צר מלהכיל, הסריח מאפרסק שנרקב בו, אז החלטתי שהגיע הזמן להשתדרג.
אוי, לא... צליל הגיעה מהמטלות שהטלתי עליה ודורשת את התור שלה במחשב...
אז להתראות בפעם הבאה!