‏הצגת רשומות עם תוויות פסטיבל תיאטרון בובות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פסטיבל תיאטרון בובות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

סיכום הקיץ המטורף של בילבי!
 
 
ובכן, אמתכן הנאמנה עבדה במשך החודשים האחרונים על קטע בילבי להצגה בעבודות שכונה של תיאטרון הקרון בפסטיבל תיאטרון הבובות שהיה באוגוסט בירושלים.
כל הלימודים בחממה הנעימה של הקרון היו חוייה מאתגרת ומרתקת, ו'בילבי הולכת לקרקס' נולדה בעקבות שיתוף פעולה פורה של המעצבת והמאיירת המוכשרת ולי מינצי ושלי.
וזה הזמן לתת קרדיטים לכל הנוגעים בדבר:
 
עיצוב: ולי מינצי
רעיון, משחק והפעלה: נעמה מאיר
בימוי: אסף פרידמן , ולי מינצי
ליווי בחצוצרה: אלי פרמינגר
כוראוגרפיה לריקוד הסוס: ג'ודי קייזר
יעוץ וליווי אמנותי: נעמי יואלי, מרית בן ישראל
תמיכה נפשית: אפי מאיר וכל המשפחה...
 
הנה תמונות שצילמה ולי מינצי להוכחה:
 
מנהל הקרקס הנוירוטי והעצבני

בילבי בת גרב

תומי ואניקה


 
 והנה תמונות שצילם אלדד מאסטרו בחזרה הגנרלית בלוקיישן המקסים בחצר השוק בנחלאות:

"הקרקס!"

מבט-על על זירת ההתרחשות

מחלקת בסוף מטבעות שוקולד לילדים

חצי בילבי חצי פריץ

הורדת ידיים עם האיש הכי חזק בעולם

אסף פרידמן, שגם עזר בבימוי, מציג עם בובה את האזור

אסף מוביל את הסיור בסמטאות נחלאות
כרגע מתבשל המשך כלשהו לבילבי, אחרי ההשקעה המטורפת שהשקענו בה עד כה.
ייתכן שבקרוב תשמעו על הצגה+סדנא, העניינים עדיין בבירור.



יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

שהחיינו.... סוף החופש בפתח!

טוב, אז מהר-מהר, לפני שהילדים שלי מסתערים לי כאן על המחשב, שבקושי ראה אותי הקיץ,

אני מעלה כמה תמונות נחמדות.

קודם כל, קבלו את מכשפולה, שהצלחתי ליצור תוך כדי סדנת בובות ספוג פשוטות שהעברתי לתלמידות מוכשרות במיוחד (אוף, איך שכחתי לצלם את היצירות שלהן?!)

עם פה סגור
בפרופיל (נכון יש לה לסת מהממת?)
ועם חיוך רחב
כשיום אחד אגיע להוספת הגוף והבגדים, אעלה צילומי-המשך..

וממש טרי מאתמול:
אמש נסעתי למעלה אדומים בחירוף נפש, עם פגוש חצי משוחרר ורדיאטור כמעט על הכביש, כדי להעביר סדנת בובנאות לרבני-גן.
שמעתם פעם על רבני גן? אני בקושי. אז דמיינתי לי רבנים חבבים עם זקן לבן עד הריצפה, והנה - מה גיליתי? חבר'ה צעירים וגזעיים, עם ציציות בחוץ והמון הומור, שלקחו לידיים את הבובות שלי והפיחו בהן חיים חדשים!
איך נהניתי! טיפ הגמד, חרובה ואוגי קיבלו אישיות אחרת לגמרי, וקרעו את כולנו מצחוק.
אני בטוחה שהדרדקים בגנים יאהבו אותם מאד!

קופיפי מקבל משמעות לחיים


אוגי הפך ל'עוג מלך הבשן' ולמד לכתוב את שמו
קלמן הפך ליענקל'ה, שהפך לעזריאל, שקיבל קול דומה להוא מ'חגיגה בסנוקר'


סידי הפך לטיפי הטיפה ונאלם דום לכמה דקות. ברור לי שהוא יגיע רחוק!

חרובה קיבלה קול גברי משהו... אבל הייתה 10!


טיפ חטף נקע בצואר וקולו התבגר בכמה שנים...







חוצמיזה, הייתי בפסטיבל תיאטרון הבובות בירושלים ומאד נהניתי מ'מוצארט הקטן' של גדית האגדית המוכשרת בטירוף:


צפיתי בעוד הצגות מחו"ל, נחמדות וקלילות, והלכתי גם לצפות בתיאטרון הקרון ביצחק פקר, המקסים כתמיד:
הלואי עלי כזאת אנרגיה וגמישות בגיל הזה...


ולקינוח, סחבתי אתמול את צליל בתי הבובנאית, שיודעת להעריך הצגה טובה, ל'ילדה בתוך עציץ' של עלינא אשבל, שהתאהבתי בה בסדנא בחולון:

עלינא עושה שימוש מדהים בכפות ידיה ובתפאורות קטנות שהיא יוצרת מחפצים שונים. היא גם מספרת מוכשרת ועוברת מקול אחד למשנהו בוירטואוזיות מושלמת. אחח, הלואי עלי...


לפני שבוע קניתי עגלת שוק מברזל, כדי ליצור לי מין תיאטרון קטן ונייד, כמו שעלינא לימדה, לליצנות הרפואית שלי בבי"ח. התיק הצבעוני שלי, שהיה כבר צר מלהכיל, הסריח מאפרסק שנרקב בו, אז החלטתי שהגיע הזמן להשתדרג.
אוי, לא... צליל הגיעה מהמטלות שהטלתי עליה ודורשת את התור שלה במחשב...
אז להתראות בפעם הבאה!