יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

שלום שלום! "אחרי החגים" הגיע!

נהנינו תקופה קצרה בחינוך ביתי (Homeschooling), עד שהספיק לנו...
כנראה אהיה מסוגלת לכך רק בגילגול הבא :-(
אבל הנה כמה יצירות שתכלת הספיקה ליצור בתקופה הזאת, כשלימדתי אותה בשיעור מלאכה לרקום:

כך זה התחיל... עם לימוד תכים שונים
משם התקדמנו למילוי שטחים...
וכאן הגענו לפרוייקט הרציני: תמונה של ילדה עם סל

והנה התמונה שתעטר את הקיר ליד מיטת היוצרת הצעירה.
כל הכבוד לתכלת!!!

לצליל לא הייתה הרבה סבלנות לרקום, אבל בכל זאת היא הגיעה להישג יפה.
מווווווווווווו-צלח מאד!
 
כאן טיילנו במערות קומראן בחופשת סוכות.
היתה שם הצגה חוייתית ביותר, עם שחקנים מוכשרים להפליא,
שהכניסו אותנו עמוק לתוך החוייה האיסיית.
העיקר שזה נעשה ב"שלוהההההההההה"...
 הנה סרטון שצילם אפי לרשות שמורות הטבע, מהאתר המקסים בקומראן. מומלץ בחום!


זו צליל, ברגע של פוזה דרמטית!

ולקראת סוף החופשה, הכנתי במשך לילה תמים בובות לשעת סיפור חדשה,
המבוססת על סיפוריו המקסימים של שלמה אבס.
לסיפור "העכבר ששאג" הכנתי "סיפור מתלבש", וסט צבעוני שמתוך כיסיו מציצות ויוצאות הבובות השונות שמשתתפות בסיפור.

קבלו את ג'ורג' העכבר:




והנה ציקו, החתול המתעלל, שמציק לקטנים וחלשים ממנו:

אני משקפוף, חי חי!

הרגע צבעתי לזמירה הזברה פסים לאורך והיא הפכה למשבצות!
חי חי חי!

   
וגם קשרתי קשר בחדק של אוליפנטוש הפיל! חה חה...


זהו אוליפנטוש הפיל, שמתלבש לי כשרוול על היד, והיד היא
בעצם החדק!


הנהו בפוזה נוספת

ועוד אחת

 וקבלו את צבטוש, מתוך "יש מפלצת באגם".
"מוכנים??? אז תקראו לי: צב---טוש!" הנה אני בא...

אם רק היו לי פסים כמו לזברה, איש לא היה לועג לי...
אם תהיה לי רעמה כמו לאריה, בטוח כולם יכבדו אותי...